לא מזמן קיבלתי ספר אפייה לבנוני במתנה עם מלא מתכונים מעניינים ורעיונות מגניבים. אחד המתכונים שקרצו לי הוא טארט לימון קלאסי עם טוויסט. מה הטוויסט? חלווה! איך זה עובד? זה עובד מצוין! הטעם בהתחלה לימוני ולקראת הסוף החלווה מופיעה ומפתיעה. מהטארט הזה (ומהבסבוסה הנפלאה) לא נהניתי לבד. נטלי מהבלוג הנהדר עוגיו.נט השתתפה איתי בהכנה ובטעימות ושנינו הסכמנו, לימון עם חלווה זה שילוב אדיר.

חודש שעבר הכנתי בצק בריוש כרוך שמספיק ל-3 מאפים שונים. הכנתי ממנו קראנץ גבינה ועוגת קקאו, אך לא ידעתי מה לעשות עם השליש האחרון של הבצק. שלשום, ניגשתי לספרייה הקטנה שלי ועיינתי בספרי האפייה. פתאום נתקלתי בספר baking at République. ספר אפייה שתמיד רציתי לקנות אך תמיד דחיתי את הסיפוק. לא זכרתי איך הספר הגיע אלי בסוף, אבל שמחתי למצוא בין עמודיו מתכון לקרואסון פלורנטין עם שקדים שמילא את המשבצת החסרה.

לאחר שביליתי יום שלם בתוך שמן עמוק בחיפוש אחר הסופגנייה המושלמת, מצאתי את עצמי מול דילמה נוספת. הייתי סגור על העניין. אני הולך להכין סופגנייה עם ממרח פיסטוק ביתי בתוכה. לקראת סוף היום, עלה לי רעיון נוסף; למלא את הסופגניות בקרם מוסלין לימון פיסטוק שהשתמשתי בו פעם למילוי אקליירים. קיבלתי סופגניות לימון חמצמצות ונהדרות. ממש הברקה של הרגע האחרון.

השבוע אינסטגרם הזכיר לי סופגניות נהדרות שהכנתי שנה שעברה. סופגניות פיסטוק במילוי ממרח פיסטוק ביתי. בזמנו תכננתי להעלות מתכון, אך לא הספקתי. השנה החלטתי שאני לא מוותר ועובד על המתכון סוף כל סוף. איכשהו, לאחר יום שלם של יצירה, התפחה, רידוד, ואינסוף טיגון, מצאתי את המתכון המושלם. לדעתי לפחות. כל מה שנותר זה להחליט איזו מלית פיסטוק תמלא את הסופגנייה.

קיבלתי 100! לאחר כמעט שלוש שנים, הגעתי לפוסט המאה שלי. קולטים? יש כרגע 100 פוסטים בבלוג. כלומר, 100 מתכונים, יותר מ-1000 תמונות והמון הגיגים וקשקושים. אז איך חוגגים? עם פיסטוקים כמובן! לכבוד יום ההולדת של דניאל, שחגג באיחור עם חבריו הקרובים בערב חג ההודיה, הכנתי עוגת שמרים פיסטוק ופטל בצורת שושנים.

הפיסטוקים שקניתי מברונטה בסיציליה בקיץ שעבר עומדים להסתיים. קניתי 4 קילו שניצלתי היטב במהלך השנה למגוון של קינוחים. את הפיסטוקים האחרונים שמרתי עבור קינוח מיוחד ששבה את ליבי לקראת סוף הטיול: קסטינה. עוגה סיציליאנית חגיגית עם מלית ריקוטה מתוקה, עטופה במרציפן פיסטוק ירוק ומקושטת בפירות מסוכרים.

אני אוהב טארטים. אני מכין אותם כל הזמן וכותב עליהם הרבה. ברגע שהצלחתי לפענח איך להכין את הקלתית כמו שצריך, אני מאוהב בהם עוד יותר. כמעט בכל אירוע שאני עורך בביתי, תמיד יככב לו איזה טארט או שניים. במסיבת הפרידה מבטי ודוד הכנתי שניים כאלה, אחד היה טארט לימון ופירות אדומים מעולה שלא יכולתי להתאפק וכתבתי עליו ביום שלמחרת. השני, טארט פיסטוק עם אגסים ביין, שמרתי לעכשיו ואני די גאה בו. הוא מהווה בשבילי מעין ניצחון קטן על טארט דומה שהכנתי למבחן אמצע צולע במהלך הלימודים בבי”ס “בישולים”.

עובר עלי שבוע די נאחס. מאז שהוא התחיל אני רק מחכה שהוא יסתיים. מכאבי גב משתקים שלא עוברים, לעוד וירוס מעצבן, לנזילה לא פוסקת מהתקרה ועד למכשירי חשמל ששובקים חיים באמצע יום חורפי וסוער. אבל הנה הגיעה הגאולה סוף סוף. השמש זורחת והסופ”ש כבר כאן. עוד מעט אני יוצא עם עוגת טירמיסו אל המשפחה ביפו לחגוג יום הולדת לאחי הקטן. מסתבר שהוא מאוד אוהב פיסטוקים, ממש כמו אחיו הגדול. כנראה שהפיסטוק לא נופל רחוק מהעץ.