טארטלט רפאלו

אחד הפוסטים האהובים עלי בבלוג שייך לטארטלט פררו רושה שהעליתי לפני מספר שנים. מאז אני מקבל מדי פעם פניות ושאלות איך להפוך את הטארטלטים האלה לטארט אחד גדול. החלטתי שהגיע הזמן לנסות זאת בעצמי והתחלתי לחפש כלים שיעזרו לי במטרה. עד שאמצא את כל הכלים הנחוצים, חשבתי לעצמי למה לא לנסות את המתכון שוב, אך בגרסה קצת שונה. הכירו את אחיו המושלג של הפררו רושה, הלא הוא רפאלו.

מוס מסקרפונה וניל

מכירים את הביטוי “מוות על ידי שוקולד”? אז זו הגרסה שלי בווניל. האלמנט הכי בולט בעוגה הזו הוא הווניל והמתווך הוא מוס מסקרפונה אוורירי ורך כמו ענן ללא ביצה אחת. לא תמיד התחברתי לווניל. זה הרגיש לי כמו טעם סטנדרטי ולא מיוחד כל כך. עד שהכרתי וניל אמיתי. ההערכה שלי לווניל המריאה לשמיים והחיוך עוד יותר. רק חבל שהחיוך מתעקם כשהוא פוגש את המחיר.

בר פיסטוק פטל

אני לא נוהג לבקר ספרי אפייה או מתכונים, אבל אני מרגיש צורך עז לעשות זאת כעת. וזו לא ביקורת טובה. הספר הנושא באשמה הוא לא אחר מאשר “La Pâtisserie” של סיריל ליניאק. ספר אפייה יפהפה עם מתכונים לכל קינוחי הראווה שניתן למצוא במאפיית הבוטיק של השף בפריז. הספר מלא השראה והתמונות המקסימות דוחפות אותך לרוץ למטבח ולנסות הכל… רק כדי להתאכזב בסוף.

באבא או קרופניק

שמעם נכון. לא באבא או רום. באבא או קרופניק. לא בכוונה, אבל זה מה שיצא. לא מזמן חזרתי מצרפת עם ספר אפייה של כריסטוף אדם שמבוסס כולו על טהרת הלימון. אחד המתכונים שקרצו לי מהספר הוא מתכון של באבא או לימונצ’לו, ליקר לימון איטלקי. במהלך האפייה, ברגע האמת, כשהיד עוד מושטת אל עבר הבקבוק, גיליתי שהבקבוק כמעט ריק. שיט. תפסתי את הדבר הטוב הבא, קרופניק – ליקר דבש.

עוגת ג’אוד

כבר יותר מחודש שלא העליתי פוסט בבלוג. ניסיתי תקופה ללא מוצרי חלב. ההשפעה היחידה מהניסוי היתה ירידה בחשק לאפייה. הניסוי הארור הסתיים שבוע שעבר ביום הולדתי עם עוגת טירמיסו חלבית במיוחד. כחזרה לשגרה, הכנתי עוגת ג’אוד לאליאורה וארצ’י הקטנטנים שבאו השבוע לבקר מארה”ב.

עוגת אהבה פרסית

לא מזמן נסעתי לארה”ב וחזרתי משם עם מלא ספרי אפייה, כהרגלי לאחר כל טיול בחו”ל. שלושה מהספרים שקניתי מלאים במתכונים ללא גלוטן ואף טבעוניים. חיפשתי מתכון מעניין לנסות מהם, אבל רשימת הרכיבים של כל מתכון שאהבתי היתה מסובכת להחריד. בסוף פזלתי לספרם המתוק של יותם אוטולנגי והלן גו “Sweet” וגיליתי שיש להם מספר מתכונים מסומנים ללא גלוטן לקהל המתנסה (אני!). אחד מהם נראה מזמין במיוחד, מלא אהבה פרסית (מה שזה לא יהיה).

מקרון דבש לבנדר

היום בלוגולודת, היום בלוגולדלת, היום בלוגולדת לקייק לאב! הבלוג הקטנטן שלי חוגג שנתיים היום. שנתיים! זה הגיל הכי אהוב עלי. כלומר, לא זוכר את זה בעצמי, אבל האחיינים שלי עושים עבודה מצוינת כדי להראות לי. אני כל כך נהנה איתם בגיל הזה. זה הגיל בו הם כבר גילו איך ללכת ומתחילים לרוץ. הם כבר יודעים לדבר ומתחילים לשאול שאלות ללא הרף. הם כל כך סקרנים, חמים ומלאי חיים. וזה מה שאני מאחל לבלוג שלי השנה. שיתנהג כמו האחיינים בני השנתיים שלי, רק בלי כל הבכי הזה (במקרה הזה אין לי איך לתקוע לו מסך טלפון מול הפרצוף).

קאפקייקס וניל עם קצפת מסקרפונה

או שעלי לומר עוּגוֹנִיוֹת וניל? לפחות זה מה שהאקדמיה ללשון העברית קבעה. וזה לא כזה נורא. עדיף מהשם השני שהאקדמיה הציעה בהתחלה, מופין מקושט (אוי ויי). פעם חיפשתי את המילה לכלי שמוציא את הבפנוכו של הקישוא (באנגלית: corer, בערבית: مقوار). לא מצאתי ומי ששאלתי לא ידע. פניתי לאקדמיה ללשון והם טענו שלא קיימת מילה כזו בעברית. עדיין. כנראה שהעבודה שלהם עוד רבה ומרובה. לא כך הדבר עבור הקאפקייקס האלה.

logo
Search Cake Lab