עוגת רד וולווט

כמה זמן העוגה הזו היתה לי בראש. התבקשתי להכין אחת כזו ספציפית לפני יותר משנה ופשוט לא מצאתי זמן להתעסק בזה. סוף סוף החורף הגיע, ואיתו גם מנוחה קלה מכל מיני מחויבויות, ואף חזרה לשגרה טובה ומוכרת. הי, אני סוף סוף מתמקם כאן. כדי לחגוג את העניין, שקעתי במחקר קטן ולבסוף הכנתי עוגת רד וולווט משלי.

עוגת פררו רושה 2.0

כיוונתי לפררו רושה, יצא לי “קיל ביל“. רואים את זה? זה ברקע. לפני טריליון שנה, כשעוד גרתי עם ההורים והדאגה היחידה שלי היתה איזה סרט רואים הערב (כלום לא השתנה מאז), פוסטר ארוך של אומה ת’ורמן בגודל טבעי לבושה בצהוב ושחור היה תלוי על דלת חדרי הצר. זהו אחד הסרטים האהובים עלי, כולל הסאונדטרק הנצחי. אמנם העוגה פחות עקובת דמים, אך היא מלאה באגוזי לוז ויכולה לחסל כל רגיש לאגוזים, וכמו אומה, היא לא מרחמת על אף אחד. אז קבלו אזהרה מילד יום ההולדת שהולך לצלול אל תוך העוגה הזו מחר.  

עוגת פיסטוק 2.0 עם עוגיות פיסטוק

השבוע זה קרה. אחרי שנים של ריחות משונים ואורחים קטנים לא רצויים, בית המרקחת שבו אני עובד נסגר לשיפוצים אינטנסיביים. כל השבוע רוקנו, העמסנו, העברנו ושלחנו את כל התרופות לדרכן, לבתי מרקחת אחרים. ממש שחינו בים של אבק ותרופות. סוף סוף סוף השבוע הגיע ואפשר לנוח. טוב, אחרי שאני אשפץ בעצמי עוד דבר קטן לפני שאמשיך בעצמי הלאה לבית מרקחת אחר. והדבר הזה זו עוגת יום ההולדת שלי משנה שעברה – עוגת פיסטוק ודובדבני אמרנה.

עוגת קשת בענן

אני בחור מאוד מתוכנן. אני אוהב לתכנן הכל מראש, מיציאות, לקניות ועד לארגון העוגות שאני מכין בחודש הקרוב. והנה שוב, עוד סגר נופל ומשנה לי את כל התכניות. במקום קרוקומבוש ירקרק וחגיגי שתכננתי להכין לחג המולד, הכנתי עוגת יום הולדת לאחיינית שלי יסמין. יום ההולדת שלה בעוד שבועיים בכלל, אך נאלצנו להקדים כדי שהמתוקה לא תחגוג אותו לבד בסגר וזה לא בסדר.

עוגת אי

גם אני בסוף נכנעתי לטרנד של השנה. אם יש משהו טוב שיצא מהשנה הזוועתית הזו, אלו הן העוגות האלה. הבדידות (או בעצם הבידוד) וחוסר האפשרות לנסוע ולנפוש בקיץ הזה הולידו עוגת יעד חלומי – אי טרופי באמצע האוקיינוס. מומלץ לפנות 3 ימי עבודה לעוגה. אל דאגה, הם לא אינטנסיביים למעט היום שני. יאללה, שיהיה מה לעשות בסגר הבא עלינו לטובה השבוע.

עוגת פיסטוק ודובדבני אמרנה

*** מתכון מעודכן ומשופר (פחות שומני ויותר אוורירי) נמצא בלינק הבא. הידד *** ספטמבר 1982, יפו. הבית של סבתא סועאד. מנגינה נעימה מתנגנת ברקע, קטע אינסטרומנטלי של השיר “לביירות” של פיירוז. שטיח פרסי עם זוג טווסים תלוי על הקיר. תמונה של סבא חוסיין מימי נעוריו גם כן. סבתא נכנסת לפריים עם עוגה על ראשה. את העוגה מעטרים כ-20 נרות דלוקים. החפלה מתחילה והמשפחה רוקדת וחוגגת. מוהל עם זקן וכיפה נכנס לחדר. אחרי שהוא מסיים את מלאכתו, הוא מרים את העולל ביד אחת ומרקיד אותו, כמו בובת יד, בתנועות שמזכירות הברגת נורה לתקרה.

עוגת יום הולדת של המילק בר 2.0

היום בדרכי חזרה הביתה מהעבודה חלפתי על פני בחור. הייתי עסוק בטלפון, אבל פניתי אחורה כשהבחור קרא: “גבר?” בקול בטוח. בהיתי בו לשנייה, ממתין להמשך השאלה. הוא בהה בי חזרה, עם מבט קצת מבולבל. המשכתי בדרכי ואז שמעתי אותו שואל: “אתה יהודי?”. לא היה לי כוח להסתובב אליו חזרה, אז פשוט הנהנתי “לא” בראשי. “אז מה אתה עושה כאן?” שאל, בנימה די מזלזלת. לא עניתי. התעלמתי והמשכתי הלאה לסופר לקנות מצרכים לעוגה.

עוגת שוקולד עם שנטילי שוקולד מריר

יומני היקר, עובר עלי שבוע די מנחוס. מקום העבודה מאורת העטלפים שלי הוצפה. אני עובד בבית מרקחת תת קרקעי בבניין ותיק יומין בליבה של ירושלים. כמו שהירקון זורם ונשפך לים, כך גם כל זקני העיר, עכברי המחמד שלה וריחות הפלאפל של מעוז… אבל אין ים בירושלים, אז הם כולם מוצאים את עצמם אצלי בבית המרקחת.

Advertisements
logo
Search Cake Lab