אני יודע, זהו עוד פוסט שמוקדש כולו לפיסטוק. אני יודע, יש עוד רכיבים בעולם, כמו שאורן אומר. אבל וואלה, יש לי עוד 3 ק”ג פיסטוקים סיציליאניים ירקרקים במזווה והסגר הזה קורא לי להשתמש בכולם. בשבוע שעבר הכנתי טארט פיסטוק לא מהעולם הזה (תודה מור!) שהוביל אותי להכין את הגרסה הפיסטוקית לסוכסה אגוזי לוז אותו הכנתי אי שם בתחילת הבלוג.

*** מתכון מעודכן ומשופר עם הרבה פחות סוכר נמצא בלינק הבא. הידד *** אמא יקרה שלי חוגגת יום הולדת היום. זהו יום מיוחד לא רק עבורה, אלא גם עבור כל שאר הנשים בעולם הערבי. זהו יום האם. ואם כבר, רשמית התחלנו את האביב היום. אז החגיגה לא רק כפולה אלא משולשת. לצערנו, עם כל מה שקורה מסביב, החגיגה נאלצת להיות וירטואלית. אז אמא, אני מאחל לך יום הולדת שמח ושולח לך חתיכת עוגה וירטואלית. כיביתי את הנר בעצמי וביקשתי את המשאלה במקומך… או בעצם, בשבילך.

שנה שעברה הכנתי עוגיות ג’ינג’רברד ברוח החג ותליתי אותם על עץ חג המולד מפלסטיק. באותו שבוע נסעתי עם כל המשפחה לטורקיה וחגגנו את חג המולד שם. לא שאנחנו (או טורקים בכלל) חוגגים את החג, אבל נהנו מהאורות והקישוטים בכל מקום, משווקי חג המולד ומהגרב האדומה מלאת המתוקים שחיכתה לנו בבוקר החג מחוץ לדלת המלון.

היה לי את הכבוד לאפות עם עוגי בפעם השנייה! עוגי, או בשמה המלא, עוגיו.נט (לפעמים גם נטלי), הזמינה אותי לביתה ואפינו יחד כל מיני קינוחים מיוחדים. גולת הכותרת היתה ללא ספק בסבוסה, או כמו שקוראים לה בביתי, נמורה. עוגת סולת מתוקה ועסיסית שאימי היקרה היתה מכינה בילדותי. הגעתי לנטלי עם מטרה אחת בראש, להשתלט על עצמי הפעם ולא להשתמש במלח במקום סוכר שוב.

בנוסף לעוגיות נגד עין הרע שהכנתי ליום הולדת של אבא שבוע שעבר, הכנתי לו גם עוגת מוס גבינה ואוראו קטנה. כן, קטנה. זה קורה בכל יום הולדת. עד שמגיעים לעוגה כולם כבר מלאים מחטיפים ושוקולדים. אז הכנתי עוגה קטנה שתספיק ותספק את כולם. הפעם, טעיתי. העוגה היתה כל כך טעימה לכולם שהיא נעלמה תוך שניה והשאירה חשק לעוד. אופס.

כבר יותר מחודש שלא העליתי פוסט בבלוג. ניסיתי תקופה ללא מוצרי חלב. ההשפעה היחידה מהניסוי היתה ירידה בחשק לאפייה. הניסוי הארור הסתיים שבוע שעבר ביום הולדתי עם עוגת טירמיסו חלבית במיוחד. כחזרה לשגרה, הכנתי עוגת ג’אוד לאליאורה וארצ’י הקטנטנים שבאו השבוע לבקר מארה”ב.

הפיסטוקים שקניתי מברונטה בסיציליה בקיץ שעבר עומדים להסתיים. קניתי 4 קילו שניצלתי היטב במהלך השנה למגוון של קינוחים. את הפיסטוקים האחרונים שמרתי עבור קינוח מיוחד ששבה את ליבי לקראת סוף הטיול: קסטינה. עוגה סיציליאנית חגיגית עם מלית ריקוטה מתוקה, עטופה במרציפן פיסטוק ירוק ומקושטת בפירות מסוכרים.

לא מזמן נסעתי לארה”ב וחזרתי משם עם מלא ספרי אפייה, כהרגלי לאחר כל טיול בחו”ל. שלושה מהספרים שקניתי מלאים במתכונים ללא גלוטן ואף טבעוניים. חיפשתי מתכון מעניין לנסות מהם, אבל רשימת הרכיבים של כל מתכון שאהבתי היתה מסובכת להחריד. בסוף פזלתי לספרם המתוק של יותם אוטולנגי והלן גו “Sweet” וגיליתי שיש להם מספר מתכונים מסומנים ללא גלוטן לקהל המתנסה (אני!). אחד מהם נראה מזמין במיוחד, מלא אהבה פרסית (מה שזה לא יהיה).