אנטרמה שוקולד פיסטוק

יאפ, זהו האח התאום של ההוא עם הבוטנים. הפעם אנטרמה שוקולד בגודל קטן יותר (20 במקום 22 ס”מ) ובצבע ירוק יותר. הדגש הוא שוקולד והנימה היא פיסטוק. הסתרתי את הפיסטוק בתוך העוגה השוקולדית כדי להפתיע את דניאל לכבוד יום הולדתו, שחולם על שילוב הטעמים כל פעם שאני נכנס למטבח. העוגה נוצרה בהשראת הטארט האהוב עליו, טארט שוקולד פיסטוק, אותו הוא מבקש כמעט בכל יום הולדת. הפעם, שדרגתי לו את העניין.

מוס מסקרפונה וניל

מכירים את הביטוי “מוות על ידי שוקולד”? אז זו הגרסה שלי בווניל. האלמנט הכי בולט בעוגה הזו הוא הווניל והמתווך הוא מוס מסקרפונה אוורירי ורך כמו ענן ללא ביצה אחת. לא תמיד התחברתי לווניל. זה הרגיש לי כמו טעם סטנדרטי ולא מיוחד כל כך. עד שהכרתי וניל אמיתי. ההערכה שלי לווניל המריאה לשמיים והחיוך עוד יותר. רק חבל שהחיוך מתעקם כשהוא פוגש את המחיר.

בר פיסטוק פטל

אני לא נוהג לבקר ספרי אפייה או מתכונים, אבל אני מרגיש צורך עז לעשות זאת כעת. וזו לא ביקורת טובה. הספר הנושא באשמה הוא לא אחר מאשר “La Pâtisserie” של סיריל ליניאק. ספר אפייה יפהפה עם מתכונים לכל קינוחי הראווה שניתן למצוא במאפיית הבוטיק של השף בפריז. הספר מלא השראה והתמונות המקסימות דוחפות אותך לרוץ למטבח ולנסות הכל… רק כדי להתאכזב בסוף.

אנטרמה בוטנים ושוקולד

אנטרמה ראשון הכנתי בבית הספר לאפייה. זו היתה עוגת מוס שוקולד חלב שקראו לה “עוגת השוקולד של פיליפ”. עוגה קטנה ומרשימה שמסתירה בתוכה אינספור (טוב, ארבע) שכבות שונות שמתחברות יחד לביס המושלם. השכבות כללו שכבת עוגת ספוג, שכבת קראנצ’, שכבת קרם ושכבת מוס, כל זה מוסתר תחת ציפוי ועיטור שוקולדי. הכנתי סוג של אנטרמה עבור יום הולדתו של אבא שנה שעברה, והמשפחה די לעגה על הגודל הפצפון שלה. בכל זאת אנחנו משפחה גדולה. למדתי את הלקח.

עוגת מוס פטל, וניל ושוקולד

זה היה שבוע קשה. קשה וארוך במטבח. שקדתי ועבדתי ארוכות על עוגת קונסטרוקציה מפורטת לאחיין הבכור שחגג השבוע 12 שנים נפלאות. למען האמת, כל שיגעון עוגות ימי ההולדת התחילו איתו. ביום הולדתו ה-3 הכנתי לו את עוגת יום ההולדת הראשונה שלו (ושלי), עם חיות מבצק סוכר מעל עוגת שוקולד, איך להגיד את זה במילים יפות, מתערובת מוכנה שקניתי בסופר. אז מה, כולם צריכים להתחיל מאיפשהו.

פלזיר סוכרה לימון עם פטל

יש דברים ששווים את ההשקעה. פלזיר סוכרה הוא אחד מהם. הקינוח המהולל של פייר הרמה, שכבר קיבל כמה גרסאות אצלי בבלוג, מכה בשנית. או בעצם, ברביעית. וכן, כבר היה לי אותו בגרסת פיסטוק ואף בגרסת לבבות משוקולד רובי. לא משנה איזה וריאציה הוא מקבל, הוא תמיד יוצא טעים בטירוף. אז קבלו פלזיר סוכרה לימון עם 7 שכבות חדשות של אושר.

קוביות מוס בוטנים ושוקולד (או במילים אחרות: סניקרס)

אז מה עושים כשכל הפיסטוק נגמר? מתחילים לשחק עם כל שאר האגוזים הקיימים. ויש הרבה מהם. הראשון שקרץ לי הוא אגוז לוז. אגוז עגלגל עם שפיץ אלגנטי. הכנתי ממנו עוגיות פיננסייר מצוינות (מתכון בקרוב). הדייט השני שלי היה עם בוטן. יצא קצת מרובע. כדי לפלפל את העניינים, הוספתי שוקולד וקיבלתי קוביות מוס בוטנים ושוקולד נהדרות.

עוגת פיסטוק דובדבנים

אחרי 4 קילו (ואז עוד 4 קילו) פיסטוקים סיציליאניים, אני סוף סוף מגיע לסוף הדרך. כמה אהבתיך פיסטוק ירוק כאבן ירקת. עד הטיול הבא באיטליה, אמצא לי תחליף אחר. אולי פיסטוק איראני? אולי פיסטוק חלבי? בעצם, זה לא אותו פיסטוק? בכל מקרה, מהפיסטוקים הסיציליאניים שנשארו לי הכנתי עוגת פיסטוק דובדבנים בהשראת עוגת יום ההולדת שלי. עוגה עשירה, לחה ועסיסית לאוהבי פיסטוק מושבעים כמוני.

logo
Search Cake Lab