מוס מסקרפונה וניל

מכירים את הביטוי “מוות על ידי שוקולד”? אז זו הגרסה שלי בווניל. האלמנט הכי בולט בעוגה הזו הוא הווניל והמתווך הוא מוס מסקרפונה אוורירי ורך כמו ענן ללא ביצה אחת. לא תמיד התחברתי לווניל. זה הרגיש לי כמו טעם סטנדרטי ולא מיוחד כל כך. עד שהכרתי וניל אמיתי. ההערכה שלי לווניל המריאה לשמיים והחיוך עוד יותר. רק חבל שהחיוך מתעקם כשהוא פוגש את המחיר.

עוגת מוס פטל, וניל ושוקולד

זה היה שבוע קשה. קשה וארוך במטבח. שקדתי ועבדתי ארוכות על עוגת קונסטרוקציה מפורטת לאחיין הבכור שחגג השבוע 12 שנים נפלאות. למען האמת, כל שיגעון עוגות ימי ההולדת התחילו איתו. ביום הולדתו ה-3 הכנתי לו את עוגת יום ההולדת הראשונה שלו (ושלי), עם חיות מבצק סוכר מעל עוגת שוקולד, איך להגיד את זה במילים יפות, מתערובת מוכנה שקניתי בסופר. אז מה, כולם צריכים להתחיל מאיפשהו.

קוביות מוס בוטנים ושוקולד (או במילים אחרות: סניקרס)

אז מה עושים כשכל הפיסטוק נגמר? מתחילים לשחק עם כל שאר האגוזים הקיימים. ויש הרבה מהם. הראשון שקרץ לי הוא אגוז לוז. אגוז עגלגל עם שפיץ אלגנטי. הכנתי ממנו עוגיות פיננסייר מצוינות (מתכון בקרוב). הדייט השני שלי היה עם בוטן. יצא קצת מרובע. כדי לפלפל את העניינים, הוספתי שוקולד וקיבלתי קוביות מוס בוטנים ושוקולד נהדרות.

עץ חג המולד ממוס שוקולד

שנה שעברה הכנתי עוגיות ג’ינג’רברד ברוח החג ותליתי אותם על עץ חג המולד מפלסטיק. באותו שבוע נסעתי עם כל המשפחה לטורקיה וחגגנו את חג המולד שם. לא שאנחנו (או טורקים בכלל) חוגגים את החג, אבל נהנו מהאורות והקישוטים בכל מקום, משווקי חג המולד ומהגרב האדומה מלאת המתוקים שחיכתה לנו בבוקר החג מחוץ לדלת המלון.

עוגת מוס גבינה ואוראו

בנוסף לעוגיות נגד עין הרע שהכנתי ליום הולדת של אבא שבוע שעבר, הכנתי לו גם עוגת מוס גבינה ואוראו קטנה. כן, קטנה. זה קורה בכל יום הולדת. עד שמגיעים לעוגה כולם כבר מלאים מחטיפים ושוקולדים. אז הכנתי עוגה קטנה שתספיק ותספק את כולם. הפעם, טעיתי. העוגה היתה כל כך טעימה לכולם שהיא נעלמה תוך שניה והשאירה חשק לעוד. אופס.

עוגת מוס שוקולד ג’נדויה

לפני כשנתיים עברתי משבר קטן. לא שבאמת היה לי על מה להתלונן, אבל הרגשתי שחסר לי עוד משהו בחיים. עוד משהו קטן להשלים את החיוך בסופו של יום. יום אחד, בדרכי לבקר את המשפחה ביפו, בעודי מקשיב שוב ושוב לשיר Lane Boy של Twenty One Pilot הבנתי פתאום למה אני כל כך אוהב את השיר. התיפוף לקראת סוף השיר עורר בי רגש מסוים. באותו הרגע קלטתי שברוב השירים שריגשו אותי בחיי יש קטע בו התיפוף משתלט על השיר וסוחף אותי איתו. באותו הרגע החלטתי… אני רוצה להיות מתופף! (או כמו שדניאל קרא לזה פעם, תופיסט)

עוגת מוס חמאת בוטנים ושוקולד

אחת הדודות המגניבות שלי ביקשה ממני להכין עוגת יום הולדת לבתה. כששאלתי על איזו עוגה היא חושבת, היא שלחה לי תמונה של עוגת ריס’ז מקושטת בחטיף עצמו. לקחתי על עצמי את האתגר בתנאי שהמשפחה החוגגת תשמש כשפני ניסיונות ותספק לי ביקורת בונה. היה תנאי קטן נוסף, שישאירו לי חתיכה קטנה לטעום, אבל משום מה כל הראיות נעלמו לאחר שהסכין התחילה לחתוך את העוגה.

עוגת טירמיסו פיסטוק

עובר עלי שבוע די נאחס. מאז שהוא התחיל אני רק מחכה שהוא יסתיים. מכאבי גב משתקים שלא עוברים, לעוד וירוס מעצבן, לנזילה לא פוסקת מהתקרה ועד למכשירי חשמל ששובקים חיים באמצע יום חורפי וסוער. אבל הנה הגיעה הגאולה סוף סוף. השמש זורחת והסופ”ש כבר כאן. עוד מעט אני יוצא עם עוגת טירמיסו אל המשפחה ביפו לחגוג יום הולדת לאחי הקטן. מסתבר שהוא מאוד אוהב פיסטוקים, ממש כמו אחיו הגדול. כנראה שהפיסטוק לא נופל רחוק מהעץ.

logo
Search Cake Lab