עוגת פררו רושה 2.0

כיוונתי לפררו רושה, יצא לי “קיל ביל”. רואים את זה? זה ברקע. לפני טריליון שנה, כשעוד גרתי עם ההורים והדאגה היחידה שלי היתה איזה סרט רואים הערב (כלום לא השתנה מאז), פוסטר ארוך של אומה ת’ורמן בגודל טבעי לבושה בצהוב ושחור היה תלוי על דלת חדרי הצר. זהו אחד הסרטים האהובים עלי, כולל הסאונדטרק הנצחי. אמנם העוגה פחות עקובת דמים, אך היא מלאה באגוזי לוז ויכולה לחסל כל רגיש לאגוזים, וכמו אומה, היא לא מרחמת על אף אחד. אז קבלו אזהרה מילד יום ההולדת שהולך לצלול אל תוך העוגה הזו מחר.  

עוגת טרס לצ’ס פיסטוק

שזו ספרדית יפה לעוגת שלושת החלבים. עם טוויסט אישי כמובן – פיסטוק. את העוגה הדרום אמריקאית גיליתי לפני 7 שנים בדיוק (אי שם בספטמבר 2014). חברים טובים עמדו להתחתן וביקשו ממני להכין עבורם את עוגת החתונה שלהם. לכלה היה חשוב שהעוגה תהיה טעימה יותר מאשר יפה, ובעלה דרום אמריקאי בכלל, אז איכשהו מעוגת בצק סוכר פרחונית עם דמויות של חתן וכלה מעליה התגלגלנו אל עוגת טרס לצ’ס מהילדות שלו. תכל’ס, בסוף זו היתה עוגת החתונה הכי טעימה שלא רק יצא לי להכין אלא גם לאכול.

עוגת פיסטוק 2.0 עם עוגיות פיסטוק

השבוע זה קרה. אחרי שנים של ריחות משונים ואורחים קטנים לא רצויים, בית המרקחת שבו אני עובד נסגר לשיפוצים אינטנסיביים. כל השבוע רוקנו, העמסנו, העברנו ושלחנו את כל התרופות לדרכן, לבתי מרקחת אחרים. ממש שחינו בים של אבק ותרופות. סוף סוף סוף השבוע הגיע ואפשר לנוח. טוב, אחרי שאני אשפץ בעצמי עוד דבר קטן לפני שאמשיך בעצמי הלאה לבית מרקחת אחר. והדבר הזה זו עוגת יום ההולדת שלי משנה שעברה – עוגת פיסטוק ודובדבני אמרנה.

עוגת קינדר בואנו

בשבוע שעבר אחותי חגגה יום הולדת. הכנתי לה עוגת קינדר בואנו בצורה של החטיף. בעצם, זו לא היתה עוגה ממש, אלא יותר החטיף עצמו בגודל של עוגה. בעזרת וידאו מצוין ביוטיוב, הצלחתי לשחזר ולהגדיל את החטיף הכי אהוב עליה. השמחה היתה גדולה, וההתלהבות של ילדיה עוד יותר. ברגע החיתוך הבנתי שזה לא כזה פשוט לחתוך את החטיף האימתני הזה. זה היה פשוט יותר אם זה היה עוגת קינדר בואנו אמיתית. ואז עלתה לי המחשבה, למה לא בעצם?

המשקפיים הוורודים שלי

אני לא יודע ממש איך להתחיל לכתוב את זה, אז אני אתן לרגש להכתיב. אני לא שמח כעת. זה לא מדויק. אני כן שמח שהתמזל מזלי ומשפחתי היקרה ואני בריאים ושלמים. זו כבר התחלה טובה. בכל זאת, בשבועיים האחרונים היה לנו נורא קשה. הבועה שלנו התנפצה והתעוררנו למציאות אחרת. אם אתמול חיפשתי דירה ביפו, היום אני פוזל לכיוון חו”ל. אני, הערבי הישראלי שתמיד מטיף לחבריו היהודים כמה טוב כאן, כמה יפה כאן ואיך אני רואה את העתיד שלי ושל משפחתי כאן, פתאום מעורער עד הליבה.

עוגת גבינת עיזים עם פיסטוק ודובדבנים

הא? סיריוסלי? טוב, זה מה שקורה כשחוגגים לחברה שלא אוהבת פרות, או לפחות את החלב שלהן. במשך שבוע אני מנסה להחליט מה להכין ליום הולדתה של דניאלה, חברה יקרה שחזרה לארץ לא מזמן. בגדול, לאחר שטעמה את השאריות מהג’קונד פיסטוק שהכנתי לעוגה הקודמת, היא התאהבה קשות וביקשה עוגה שתכיל ג’קונד פיסטוק, גבינת עיזים ודובדבנים.

אנטרמה מוס גבינה, קדאיף ופיסטוק

כולם מדברים על זה פתאום. יפו, עיר הולדתי, עוברת ג’נטריפיקציה. נטשתי את עיר הנמל לטובת עיר הקודש אבל יפו תמיד בליבי. מביקור לביקור יפו משתנה, לטובה ו/או לרעה. גדלתי ליד העיר העתיקה ואז עברנו מזרחה, קרוב למסעדת אבו חסן. המסעדה לא היתה קיימת בזמנו. השכונה היתה שוממת ושקטה. תמיד היה שפע של חניה מול דירתנו הקטנה. לא רחוק משם, החוף היה נעים והרגיש כמו חוף פרטי. זוכר במיוחד שבתות של ים עם סבא, שבתות נעימות ומלאות שלווה. אבל סבא כבר הלך מזמן, ויפו כנראה מצטרפת אליו בקרוב.

עוגת מספרים פלזיר סוכרה

השבוע האחיינים התאומים שלי חוגגים יום הולדת 11. בעבר הייתי מכין להם עוגה אחת משותפת, כמו עוגת מפלצות בע”מ, אך הקטנטנים גדלו לי וכך גם הבקשות שלהם. הפעם, אני לא יכול להכין להם עוגת 2 קומות ולהקדיש כל קומה לכל ילד, כמו שעשיתי בעוגת האחים סופר מריו. הפעם, ג’מאל ביקש עוגה מעוצבת משוקולד פיסולי בצורת דמות אהובה עליו, זנבות, חברו הטוב של סוניק הקיפוד. אחותו נג’ואה לעומת זאת ביקשה משהו שווה יותר, עוגת מספרים בסגנון פלזיר סוכרה.

logo
Search Cake Lab