פיננסייר פיסטוק ודובדבני אמרנה

שבוע שעבר הכנתי מלא קרם ברולה! קרם ברולה קלאסי, קרם ברולה חלווה ואפילו קרם ברולה פיסטוק עם פירות הדר. זה היה נורא טעים, אבל החיסרון הגדול, חוץ מהרעלת הסוכר כמובן, שהמתכון מותיר אחריו מלא חלבונים בודדים. לשמחתי ולשמחת החלבונים, גיליתי שהמתכון לפיננסייר אגוזי לוז דורש בדיוק את כמות החלבונים הנותרת ממתכון של קרם ברולה.

פיננסייר אגוזי לוז

אני לא מבין. למה לעבור לשעון חורף אם אנחנו עדיין באמצע הקיץ? מה יוצא לנו מזה? השעה 17:00 ובחוץ כבר כמעט חשוך לגמרי. לילות הקורונה החורפיים האלה הולכים להיות ארוכים. לילות קורונה… נשמע כמו לילות ביירות, קינוח שניסיתי לראשונה בחיפה בקיץ האחרון. היה די נחמד, קינוח סולת עם פיסטוק. אבל הבטחתי מתכונים בלי פיסטוק בזמן הקרוב. אז במקום קינוח מזרח תיכוני קבלו קינוח מערב אירופאי: פיננסייר עם חמאה חומה גדוש באגוזי לוז.

עוגיות ליים מרנג

כן, ליים! אני יודע, אפשר למצוא ליים בארץ רק בשבועיים האחרונים של אוגוסט, אבל איכשהו נפל בחלקי כנראה הליים האחרון של העונה. מצד שני, העונה הזו די הזויה. כעת סוף ספטמבר וחם יותר מאשר בסוף אוגוסט. אז אולי זה לא כזה מפליא שהליים עוד כאן. סחטתי אותם עד הטיפה האחרונה והכנתי לעצמי עוגיות ליים מרנג מענגות.

מדלנים בטעם לוטוס

“בת הים הקטנה” של דיסני היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע. הייתי בן 5 או 6. אמא לקחה אותי יחד עם הקייטנה שלה לסינמטק. אני עדיין זוכר איך ישבתי שם בהתרגשות כשהווילון האדום נפתח וחשף את המסך הכי גדול שראיתי בחיי. הפתיח התחיל להתנגן מסביבי ונשאבתי לתוך הסרט ועמוק אל תוך הים.

קאעק אוזני המן

שבוע הבא הייתי אמור להשתתף בתערוכת עיצוב עוגות ארצית ברמת גן. כבר יותר משבועיים שאני עובד על המיצג שלי רק כדי לגלות פתאום שהאירוע נדחה עקב נגיף הקורונה. אוף. לא נורא, חוזרים לשגרה. התחלתי לנקות את כל הבלאגן שהצטבר על שולחן העבודה. איכשהו במקרה מצאתי סוף סוף את הדף האבוד שלי! דף בו כתובים כל התיקונים למתכון קאעק איל עיד של אמא שכבר הרבה זמן אני מתכנן לסדר. תודה קורונה!

עוגיות חמסה מג’ינג’רברד

חג מולד שמח! השנה חנוכה וחג המולד נופלים על אותו השבוע, ולמרות שבעיקרון אני לא אמור לחגוג את שניהם, כבר הספקתי להכין סופגניות ועוגיות ג’ינג’רברד. למה להסתפק בחג אחד (או בכלום בעצם) כשאפשר לחגוג את כולם יחד? העיקר שיש משהו שיסיח את דעתי מהקור הירושלמי הזה שמתחיל לעלות לי על העצבים. מזל שהחורף כאן הוא הוא רק עונת מעבר.

מדלנים בפרובאנס

לפני קצת יותר משנה, זוג חברים טוב, יובל ואלישה שמם, ארזו את חפציהם, נפרדו לשלום מתל אביב הצפופה ועברו לצרפת להקים בית חדש עם בתם הקטנה עכו. מאז, הם מארחים משפחה וחברים ללא הרף בביתם היפהפה בכפר לוריס (Lauris) שבדרום פרובאנס. זה היה עניין של זמן שאמצא את עצמי שם, בין שדות לבנדר וכרמים אינסופיים, מרים כוסית לחיים קסומים ופשוטים יותר.

עוגיות נגד עין הרע

השבוע חגגנו יום הולדת 68 לאבא היקר… עוד מעט 70! (טפו טפו טפו, בלי עין הרע). כדי לציין זאת הכנתי לו עוגת יום הולדת קטנה ועוגיות עם רויאל אייסינג שירחיקו ממנו כל נאחס השנה. עוגיות נגד עין הרע המשורשת כל כך במשפחתי. אני לא בהכרח מאמין בעין הרע או בנאחס, אבל אפשר להגיד שזה סוג של OCD אצלי. אני מקיש על עץ להרחיק מזל רע, לא עובר תחת סולמות, לא משאיר מספריים פתוחות או גוזר ציפורניים בלילה, לא פוסע מעל האחיינים שלי (שלא אפריע לצמיחה בגובה שלהם חס וחלילה) וכך הלאה.

logo
Search Cake Lab