מילפיי קפה ואגוזי לוז

הקינוח הזה הוא גלגול של קינוח אחר שניסיתי להכין עם אורן לפני כחודשיים. ניסינו להכין בוש דה נואל עם קרם דיפלומט בטעם קפה וריפל נוגט אגוזי לוז. זה היה טעים בטירוף, אבל לא החזיק יפה את הצורה האופיינית שלו. אולי כי ניסינו להכין ג’קונד מאגוזי לוז, אולי בגלל שהקרם היה רך מדי ואולי כי סתם לא היה לנו מזל. החלטתי שאני לא מוותר על הטעמים והתחלתי לחפש קינוח כלשהו שיעבוד איתם, עד שהגעתי לקינוח המתאים – מילפיי.

בצק עלים אינו אלים

כל עוד משתמשים בחמאה הנכונה, זה יחסית בצק קל להכנה. החיסרון היחיד, זה לוקח המון זמן. זמן בין לבין, לא זמן עבודה. בין קיפול לקיפול, צריך להמתין כחצי שעה או יותר עד שהבצק המפונק נח לו מספיק במקרר. אני דווקא אוהב את זה. בזמן הזה אפשר לעשות כלים, להשקות את הצמחים, לעשות קצת כושר גופני או פשוט להימרח מול הפלייסטיישן. בסוף התהליך מקבלים קילו בצק עלים נהדר, כמו שלימדו אותי בבית הספר, ומכאן הדרך למאפים צרפתיים קלאסיים קצרה יותר. שלום לך מילפיי.

logo
Search Cake Lab